שאל עורך דין לדיני משפחה במודיעין – מה בנוגע למזונות לאחר גיל 18? הבא נסתכל בהצעת החוק הבאה: בדצמבר 2013, חבר הכנסת אמנון כהן (ש"ס) הגיש הצעת חוק אשר ביקשה לקבוע כי חובת תשלום מזונות ילדים בישראל תורחב עד לגיל 22 .לא מדובר בפעם הראשונה שבה הצעה מסוג זה מונחת על שולחן הכנסת. למעשה, הצעות דומות הוגשו לאורך השנים על ידי חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית (וכבר מהכנסת ה-15). מאין נובעת הצעת חוק זו, ומהו הדין כיום לגבי מזונות ילדים לאחר גיל 18? והכי חשוב איך עורך דין לדיני משפחה במודיעין יכול לעזור?

שימוש ב- עורך דין לדיני משפחה במודיעין

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי אדם חייב לשאת במזונות ילדיו הקטינים בהתאם להוראות הדין האישי. היינו, אב יהודי נושא במזונות ילדיו מכוח הדין העברי. הדין העברי קובע וכך גם התקבל בפסיקה לאורך השנים, כי חובת האב לתשלום מזונות תלויה בעיקר בגיל הילדים (אך גם בפרמטרים נוספים).

בקליפת אגוז, עד גיל 15 ,האב חייב בתשלום מזונות הכרחיים ברמה אבסולוטית, ומגיל 6 ועד גיל 15, חישוב חלק מהמזונות (מזונות מדין צדקה) כולל גם התייחסות לכושר השתכרותה של האם. לאחר גיל 15, חובת המזונות היא מדין צדקה בלבד. אי לכך, האב מחויב בהם רק אם הוא אמיד ורק כדי "מחסורם של הילדים". כמו כן, בגילאים אלה, גם האם נושאת בתשלום מזונות בהתאם להכנסותיה וכושר השתכרותה.

שמירה על עיקרון בעזרת עורך דין לדיני משפחה במודיעין

העיקרון אשר עומד מאחורי תשלום המזונות הוא שהורים חייבים לזון את ילדיהם כדי מחסורם וזאת כאשר האחרונים אינם מסוגלים להתפרנס בעצמם. עם זאת, בישראל, מרבית הצעירים בגילאי 18-21 עדיין תלויים בהורים. זאת, היות והם לא יוצאים לחיים עצמאיים אלא ממשיכים לשירות צבאי או לאומי. במהלך השנים הללו, נוצר מצב שבו ההורה המשמורן (בדרך כלל, האם), צריך לשאת בנטל כלכלי כבד לבדו. אי לכך, ההלכה הפסוקה הרחיבה את חובת המזונות גם לגבי ילדים בגירים.

מזונות ילדים בגירים והמסגרת הנורמטיבית שמאחוריהם

המסגרת הנורמטיבית לחיוב הורים במזונות ילדים לאחר גיל 18 נמצאת בחוק לתיקון דיני משפחה וניתנת לעיון בעזרת עורך דין לדיני משפחה במודיעין. סעיף 4(2 )לחוק זה קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הבגירים ובני זוגם. עם זאת, לא מדובר בחובה שאין בלתה. סעיף 1 לחוק קובע שלושה תנאים מצטברים לחובה זו. ראשית, האב ישלם מזונות בגירים רק במידה והוא מספק קודם לכן את הצרכים של עצמו, של בן זוגו, של ילדיו הקטינים ושל ילדיו הקטינים של בן זוגו. כמו כן, יש להוכיח שהילד הבגיר איננו יכול להתפרנס מעבודה או מנכסים. התנאי השלישי הוא שהילד הבגיר איננו זכאי למזונות מעיזבון או מכל מקור אחר (למשל – מזונות מבן זוגו).

בתי המשפט קבעו לא אחת כי יש לפרש את סעיף 5 בהתאם לתכליתו של החוק והמגמות הבולטות בחברה הישראלית. זאת, תוך כדי זיקה לנושאים כגון יחסי תלות בין הורים וילדים. הלכה פסוקה היא כי הקביעה שגיל 18 מסמל את גיל הבגרות (וכפועל יוצא מכך, את סוף התלות המשפטית של הילד בהוריו), איננה קביעה שרירותית.

אז מה קורה בפועל ואיך לממש זכויות בעזרת עורך דין לדיני משפחה במודיעין ?

הדין האישי אמנם מסיים את חובת המזונות בגיל 18 ,אך לא כך מתרחש בפועל. על פי רוב, בית המשפט קובע כי האב צריך להמשיך לשאת במזונות ילדיו גם לאחר הגיעם לגיל הבגרות. יש והחיוב יהיה מופחת ויקבע על כשליש מהסכום שהיה נהוג ויתכן והאב ימשיך ויישא במלוא מזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 21 – כל מקרה נבחן לגופו.

חישוב מזונות ילדים לאחר גיל 18 תלוי בפרמטרים רבים כגון יכולת השתכרות האב, יכולת השתכרות האם, יכולתו של הילד להתפרנס מעבודה או נכסים אחרים, רמת החיים לה הילד הורגל וכיו"ב…

האם מזונות לאחר גיל 18 יעוגנו בחקיקה?

כפי שניתן לראות, מזונות ילדים לאחר גיל 18 הם נושא רגיש ומורכב. כמו כן, ובדומה למקרים רבים בדיני משפחה, גם בסוגיה זו הפסיקה האריכה היכן שהחוק קיצר. אי לכך, ברבות השנים, ניתנו פסיקות שונות לכאן ולכאן. חשוב להדגיש, על מנת למנוע את חוסר הוודאות המשפטי, ובכדי להבטיח את פרנסתם של הילדים (שכן טובת הילד היא העיקרון החשוב ביותר), ניתן לעגן את סוגיית המזונות לאחר גיל 18 בהסכם בין ההורים וחשוב להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה במודיעין.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני.

כשבני זוג נקלעים למשבר וחייהם המשותפים עולים על שירטון, מה שבדרך כלל ששולט זה עולם הרגש ולא בהכרח הרציונאל וכשלבני הזוג יש ילדים, במקרים רבים, הילדים משמשים כנשק בידי ההורים להשגת יתרונות במאבקם האישי ולכן חשוב לקבל עזרת עו"ד לענייני משפחה במודיעין.

מה עושים בזמן הפרידה? – עצת עו"ד לענייני משפחה במודיעין:

הציפייה מהורים שנפרדים היא שהם ישאלו את עצמם את השאלה החשובה ביותר בחיי הילדים המשותפים: איך הם עומדים לחלוק את האחריות והטיפול בילדים? ואיך שניהם נשארים חלק משמעותי בחיי הילדים? היינו, איך ניתן ליצור שוויון הן בזכויות והן בחובות בין האם לאב בתפקודם כהורים לילדים לעת פרוק התא המשפחתי. במידה ושני בני הזוג מהעיר מודיעין מכבים רעות או אחד מהם, חשוב מאוד שלשני בני הזוג יהיה עורך דין מקומי שכל אחד סומך עליו לדוגמא עו"ד לענייני משפחה במודיעין.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל עוד הילדים קטינים, מוטלת על שני ההורים, באופן שווה, חובת האפוטרופסות, הכוללת את חינוכם, גידולים, דאגה למדורם ולרווחתם הרפואית והנפשית. לעת פירוד, על ההורים לקבוע מי יגדל את הילדים וכשההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה, נדרשת ערכאה שיפוטית שתקבע מי יחזיק בילדים ומה תהיינה זכויותיו של ההורה שאינו מחזיק בהם. המסגרת החקיקתית והפסיקה הנהוגה כיום בישראל, הינה מתוקף חזקת הגיל הרך, כך שעל פי רוב, האם תהא זכאית למשמורת ילדיה, קל וחומר כאשר הם קטני קטינים, קרי פחות מגיל שש. ההחלטה באשר להחזקת הילד הנה החלטה קשה, במיוחד כשמדובר במקרי גירושין בהם שני ההורים כשרים למשמורת. לכן, כשלא ניתן לקבוע באופן חלוט בידי מי יש להפקיד את המשמורת על הילדים, ממנים מומחים כמו עו"ד לענייני משפחה במודיעין או כל עיר אחרת, שתפקידם לבדוק איך ניתן לסייע לילדים לממש את זכותם להיות מוחזקים ע"י ההורה המתאים ביותר שידאג לטובתם. במקרים בהם מוגשת בקשה למשמורת משותפת תפקיד המומחים הוא לבדוק את התכנות המשמורת המשותפת ע"פ עקרון טובת הילדים, שהינו השיקול הראשוני והמכריע לגבי זכויות המשמורת.

לאחרונה חלה התפתחות משמעותית בנושא. במרץ 2005 מונתה וועדה ציבורית, בראשות פרופ' דן שניט, שהתבקשה לבחון את אופן יישום הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בנוגע למימוש כללים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה ולתת המלצות לעניין הצידוק להמשיך את תחולת חזקת הגיל הרך. כמו כן התבקשה הוועדה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבניים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרים אלה. 

הוועדה המליצה על רפורמה רחבה בתחום האחריות ההורית, על ביטול חזקת הגיל הרך, הימנעות מקביעת כל חזקה אחרת, הימנעות מקביעת הורה משמורן והטלת אחריות הורית על שני ההורים, תוך קביעת מטפל עיקרי. בדצמבר 5022 הגישה את המלצותיה הסופיות לשר המשפטים דאז, יעקב נאמן. שר המשפטים בחן את הצעות החקיקה עליהן המליצה הוועדה והחליט להעביר את מסקנות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה לשם הכנת תזכיר הצעת חוק בנושאים, בהתאם להמלצות הוועדה. יוער כי, בינתיים המצב הקיים הוא כשהיה וסוגיית המשמורת המשותפת נדונה בביהמ"ש לענייני משפחה ובביה"ד הרבניים עדיין על פי החוק וההלכה כפי שהם קיימים כיום.

המלצת שר המשפטים הייתה לאמץ את מסקנות ועדת שניט ולבטל את חזקת הגיל הרך, כך שילדים עד גיל שש לא יועברו אוטומטית לחזקתה של האם. שר המשפטים אמר כי יש לעודד הידברות בין ההורים באמצעות גישור או ייעוץ טיפולי שיאפשר לממש את זכויות הילד בדרכי שלום ולמנוע ממנו את הפגיעות הכרוכות בהתדיינות בביהמ"ש. וכמובן הכי רצוי זה ייעוץ ממגשרת מקומית שהיא גם עו"ד לענייני משפחה במודיעין.

המלצת הוועדה ושימוש ב- עו"ד לענייני משפחה במודיעין

הוועדה ממליצה כי ההורים יחויבו להשתתף בפגישה ביניהם בענייני האחריות ההורית על מנת לנסות ולהגיע להסכמות עוד לפני הגשת תביעה. באותם המקרים בהם הורים לא יגיעו ביניהם להסכמות, כל אחד מהם יידרש להגיש לביהמ"ש, את הצעתו להסכם ההורות ואופן מימוש אחריותו ההורית כלפי ילדיו. דעתי האישית היא כי רעיון זה הוא רעיון מבורך שיכול למנוע חלק ניכר מהמריבות בין בני הזוג לעת פירוד, לפחות בכל הנוגע למשמורת הילדים. מרוץ הסמכויות בין הערכאות השונות כנראה שיפחת, שכן ההורים יידרשו לתאם ולקיים פגישה לפני הגשת תביעה וכל הורה יידרש לפרט את הצעתו למימוש אחריותו ההורית. 

דרישה זו תאלץ כל הורה לחשוף את כוונותיו ורצונותיו לעניין הילדים עוד טרם הגשת התביעה. אם לא תוכל לקחת את ילדיה ולעזוב את הבית עם הילדים ללא קבלת משמורת ואב לא יוכל להשתמש בילדים כנשק להשגת יתרונות כלכליים שכן הוא יידרש לחשוף את האחריות לה הוא יתחייב ולממשה. כל זאת כמובן ייתכן רק אם מהלך זה יהיה יעיל, מהיר, קצוב בזמן, יעשה במקום מוגדר אחד, בר אכיפה ומלווה בסנקציה מוגדרת מראש, מחמירה ומאיימת למפר/ה את התחייבויותיו/ה כפי שהכריז/ה עליהם בביהמ"ש.

סכסוכי משמורת – עזרת עו"ד לענייני משפחה במודיעין

תכלית ההכרעה בסכסוכי המשמורת היא קבלת החלטה שיש בה הגשמת עקרון הגנת הילד ודאגה מרבית לטובתו. עקרון זה אינו בגדר רעיון פילוסופי או שאיפה מוסרית, אלא הגשמת זכותו המשפטית של הילד. השיקול ראשון במעלה, על פיו תהא ההכרעה הינו טובת הילד, שכן ההנחה היא שבמאבק בין ההורים אין מנצח ואין מפסיד לעומת הילדים שתמיד מפסידים.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני.

משמורת משותפת

הליך גירושין של בני זוג מחייב דיון בנושאים שליוו את החיים המשותפים ודורשים טיפול לתקופה שאחרי פירוק הזוגיות. אחד הנושאים החשובים הוא נושא המשמורת על הילדים.

בעבר, היתה נהוגה "חזקת הגיל הרך", לפיה הנחת המוצא היא ש  "…ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

ועדת שניט – "הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין"  הוקמה בשנת 2005 על ידי שרת המשפטים, דאז, ציפי לבני. הועדה, בראשות פרופ' דן שניט מונתה לבחון את הכללים לחלוקה בין הורים ושיתוף באחריותם כאשר אינם חיים יחד. ובפועל הביאה לביטולה של חזקת הגיל הרך והגבירה את השיוויון בין האב והאם בנושא המשמורת.

המושג "משמורת משותפת" הוא תוצר של מערכת המשפט שמגדירה את שני הורי הילדים כמשמורנים שווים לילד – בין אם חלוקת הזמן ביניהם שווה ובין אם לאו.

ועדת שניט התבקשה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבניים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרים אלה. 

הועדה הכניסה לשימוש את המושג "אחריות הורית משותפת" וכך הדגישו את האחריות של ההורים לילדיהם ולא התייחסות אליהם כאל רכוש או חפץ.

על מנת שילדים לא ישמשו נשק למאבק המשפטי בין הוריהם, רצוי שכל אחד מהצדדים ישכור את שירותיו של עו"ד לדיני משפחה.

עבודתה של הועדה הסתיימה בדצמבר 2011 ומסקנותיה הוגשו לשר המשפטים, דאז, יעקב נאמן. שר המשפטים בחן את הצעות החקיקה שהגישה הועדה והעביר את מסקנותיה ליועץ המשפטי לממשלה להכנת תזכיר הצעת חוק בנושאים הרלוונטיים לפעולתה ודיוניה של הועדה. השר נאמן הציע לעודד הידברות בין ההורים באמצעות גישור, תיווך או ייעוץ שמטרתם לממש את זכויות הילדים ומימוש "טובת הילד" מבלי להדרש להתערבות בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים.

 עורך דין לענייני משפחה בנושא משמורת

אחת מהמלצות ועדת שניט היא שההורים יעשו את מירב המאמצים להגיע להסכמות ביניהם בטרם יגישו תביעה לבתי הדין. ושרק בהיעדר אפשרות אחרת, יגיש כל אחד מהצדדים לבית המשפט הצעה להסכם הורות ואופן מימוש אחריותו ההורית כלפי ילדיו.

היתרונות הבולטים בהצעה זאת טמונים באפשרות למנוע אחוז משמעותי מהמריבות שעלולת להתגלע בין בני זוג בעת פרידה, וההכרח לבנות הדכם הורות תחייב את ההורים לדון ברצינות בנושאים המורכבים שכלולים בהורות של כל אחד מבני הזוג ולהבין את המשמעות של כל סעיף בהסכם על חייו וחיי ילדיו בעתיד.

פניה לעורך דין לענייני משפחה בשלב זה של הליך הגירושין, תכליתה לסייע בקבלת החלטה שתבטא את עקרון הגנת הילד ותממש דאגה מירבית לטובתו. עיקרון זה שואף להעניק לטובת הילד את המשמעות הכבדה ביותר מבין מגוון השיקולים שנלקחים בחשבון בעת דיון משמורת. ולפחית את משקל הסכסוך האישי שבין הצדדים – שמביא, במקרים רבים לפגיעה בבני הזוג, ביחסים שממשיכים להתקיים ביניהם גם כפרודים וגרושים, ובילדים שעומדים בלב הסכסוך.

ההכרעה בבית הדין לענייני משפחה ובבית הדין הרבני על החזקת הילד

מיותר לציין שמדובר באחת ההחלטות הקשות שבית הדין צריך לקבל. החלטה שתשפיע על המשך חייו של ילד ועל יחסיו עם שני ההורים שלו להמשך חייו.  כשמדובר בהורים ששניהם כשרים למשמורת ולא ניתן לקבוע באופן חלוט בידי מי יש להפקיד את המשמורת על הילדים, ממונים מומחים שעליהם מוטלת המשימה לבדוק את הדרך הנכונה ביותר לממש את זכותם להיות מוחזקים ע"י ההורה המתאים ביותר שידאג לטובתם. בקשה למשמורת משותפת תבדוק את האפשרות ליישום המשמורת המשותפת ללמול עקרון טובת הילדים שמהווה שיקול רב משקל בסוגית המשמורת.

גירושין ומשמורת

במהלך נישואים וכך גם בעת משבר זוגי וכשאפשרות הגירושין נמצאת על הפרק, על ההורים לחשוב תמיד על טובת ילדיהם המשותפים. הזמן שיבלו במחיצתם, האחריות וההשפעה שלהם על חיי הילדים במטרה להוות חלק משמעותי וחיובי בחיים שלהם. פירוק הזוגיות, אל לו להיות פירוק של יחסי הורים וילדים. כדי להמשיך ולקיים מערכות יחסים בריאות בין ההורים לילדים, מתוך הבנה שבני הזוג לשעבר ימשיכו להיות חלק מסויים בחיים גם אחרי הפרידה, נכון שכל אחד מהצדדים ישכור את שירותיו של עורך דין שהוא סומך על דעתו ומאמין שייצג אותו ואת האינטרסים האישיים והמשפחתיים שלו נכונה.

ביטול הסכם גירושין

ייחודו של הסכם גירושין לעומת חוזים אחרים, הוא בחובה לאשר את ההסכם בבית המשפט, בכדי להעניק לו תוקף מחייב. משום כך, "ביטול הסכם גירושין", מושפע גם הוא ממאפיין ייחודי זה והוא מורכב יותר מביטול חוזה "רגיל".

בית המשפט מבין כי הסכם גירושין הוא חוזה המייצג עמדה מתפשרת של שני הצדדים המעורבים,לכן, ביטולו לא מסתפק בקיום אחת מעילות הביטול שמופיעה בדיני חוזים, אלא נדרשת לביטולו הצדקה נוספת.

בין אם מתנהל הדיון בביטול הסכם הגירושין בבית הדין לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לא ימהר בית הדין לפתוח מחדש דיון בענייניהם של בני זוג שהגיעו להסדר, חתמו וקיבלו את אישור בית הדין.

דיון מחודש בתיק שנדון פוגעת בסופיות הדיון, במעמדו של בית המשפט, בציפיות של הצדדים מהתליך החקיקה ועוד.

עילות לביטול הסכם גירושין

בחתימת הסכם גירושין יכולים לחול כשלים כמו בחתימת כל חוזה אחר, וחלים עליו דיני החוזים הכלליים, כמו גם עילות ספציפיות לחוזי גירושין.

• "פגמים בכריתתו" (פרק ב' לחוק החוזים – חלק כללי – התשל"ג 1973).

א. טעות – פער מהותי בין האופן שבו תפס צד אחד את ההסכם לבין המצב האופייקטיבי.

ב. הטעיה – טעות שנגרמה על ידי הצד השני בהסכם, מתוך מעשה, אי מעשה או הסתרה של פרטים שהצד השני היה צריך לגלות. למשל, הסתרה של מידע אודות חשבונות בנק נוספים בארץ או בחו"ל.

ג. כפיה – פגיעה או איום לפגוע באדם, באופן כזה שלא משאיר לו ברירה אלא לחתום על החוזה.

ד. עושק – אילוץ לחתום עקב ניצול מצוקתו של האחר.

ס' 30 לחוק החוזים קובע כי: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל".
למרות זאת, ושוב, בשל אופיו המיוחד של הסכם גירושין, ידרש הצד שמעונין לבטלו, לעמוד בנטל ראיה מוגבר.

• מחמת התנהגות שני הצדדים או הפרת חוזה

א. הפרת חוזה: אי העברת רכוש כפי שנקבע, אי עמידה בהסכם משמורת וזמני השהות של הילדים אצל מי מהצדדים.

ב. ההתנהגות של הצדדים בפועל אינה על פי מה שנחתם בהסכם ביניהם (על ידי שני הצדדים)

בנושא זה, על המגיש להוכיח "סטייה משמעותית ועקבית" של שני הצדדים מהוראות ההסכם ולא מקרים בודדים שעלולים גם לנבוע הטעות נקודתית ולהיעשות בתום לב. "…שינוי או ביטול של הסכם [גירושין] בדרך התנהגות צריך שיושתת על בסיס ראייתי מוצדק ויתגבש בדפוס התנהגות מתמשך ועקבי של שני הצדדים" (תמ"ש -71310-14

ביטול חלקים בהסכם גירושין

הסכם גירושין מטבעו דן בדמי מזונות ילדים, מזונות אישה, מתן גט, חלוקת ריגוש, שירות שיתוף בדירת מגורים וכו. ובכל זאת "…הפסיקה רואה בהסכם גירושין כהסכם שאינו ניתן להפרדה לחלקים, שכן הסכם זה כולל התחייבויות שלובות זו בזו" (ע"א 105/83).

משום כך, ביטול חלק מהסכם גירושין גם הוא קורה לעיתים רחוקות מאד, שכן הסוגיות הנדונות נשענות, על פי רוב, האחת על השניה וביטולה של אחת עלול לפגום בקיומה התקין של אחרת.

הפרת הסכם גירושין

כזכור, הסכם גירושין ייחודי בהכרח לאשרו בבית הדין, משום כך, הפרה של הסכם זה (אי תשלום מזונות, הפרת הסכם זמני שהות, הפרת הסכם בנושא חלוקת רכוש) מהווה של ההסכם, כמו גם, הפרה של פסק דין ועלולה לגרור עונשים ככתוב בחוק.

בית הדין הרבני או בית הדין לענייני משפחה?

לביטול הסכם הגירושין, יש להגיש תביעה לביטולו לערכאה שבמסגרתה אושר ההסכם: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

לא ניתן לבטל את ההסכם במסגרת הגוף השיפוטי שלא אישר אותו מלכתחילה וזאת גם אם ניתנה לכך הסכמת הצדדים. כלומר, הסכם שאושר בבית הדין הרבני לא ניתן לבטל בבית הדין לענייני משפחה ולהיפך.

בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 394/88 מאייר נ. מאייר, בג"צ 6103/93 סימה לוי נ. בית הדין הרבני הגדול וכן בג"צ 8638/03 סימה אמיר נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים.

אם כן, שכיחות החתימה על הסכמי גירושים לא צריכה להילקח בקלות דעת.

אופן החתימה ואישורו של הסכם גירושין ואופיו של התהליך ימשיכו ללוות את הצדדים גם אם בבוא היום יחליט לבטל את ההסכם מסיבות שהוזכרו כאן. ויחייבו הליך מורכב, שיש בו משוכות ונדרשת הוכחת עילה לביטול. מכיוון שבניגוד לחוזה רגיל, הסכם גירושין כפוף לאישור הערכאות וביטולו מחייב פניה לבית הדין הרבני או בית הדין לענייני משפחה. 

עם העלייה בתוחלת החיים והצמיחה המקבילה באיכות החיים, יותר ויותר אזרחים בישראל אינם מוותרים על זוגיות ועל בפרק ב' בכל גיל ובמיוחד זוגיות של ידועים בציבור בפרק ב . למעשה, מדובר בתופעה שכיחה בכל מדינות המערב, סקר שפורסם בעיתון הבריטי, טלגרף, מצא כי דווקא בני 55 ומעלה הם בעלי הסיכוי הגדול ביותר למצוא אהבה וקשר רציני דרך אתרי היכרויות. אם נוסיף לכך את שיעורי הגירושין הגבוהים בישראל, אשר אינם מאפיינים עוד זוגות צעירים בלבד, הדברים בהחלט ברורים.

זוגות שהם ידועים בציבור בפרק ב

רבים מהזוגות בפרק ב' אינם באים בברית נישואין נוספת, ונשאלת השאלה מהן זכויותיהם של הצדדים מבחינת רכוש, ילדים, ירושה וכיו"ב. כידוע, לא רק אהבה קושרת בין בני זוג ידועים בציבור. גם בזוגיות שנייה בני הזוג שותפים למשק בית, כספים, נכסים ועוד.

חוקים בנושא ידועים בציבור וביחוד ידועים בציבור בפרק ב

קיימים למעלה מ-20 חוקים בישראל המכירים רשמית במוסד הידועים בציבור וזוהי מערכת יחסים אשר מעגנת בחובה חובות וזכויות. היות וזהו נושא משפטי מורכב, אשר התפתח מאוד בשנים האחרונות בשל תמורות חברתיות, לא יהיה זה פשוט לפרוט את מלוא הסוגיות הרלבנטיות בכתבה קצרה זו. לכן, ננסה לעמוד בקצרה על עיקרי הדברים וזאת בבחינת סולת מנופה, מעט המחזיק את המרובה.

כמו כן, בשל העובדה שזוגיות בפרק ב' מאפיינת זוגות בשלבים שונים בחייהם, ננסה להתמקד כאן בזוגות אשר הכירו זה את זה לאחר תקופת נישואין ארוכה לבני זוג קודמים, לפעמים כאשר הילדים מהקשר הקודם כבר גדלו ואולי אף עזבו את הבית.

ידועים בציבור בפרק ב

הסיבות למערכת יחסים כידועים בציבור בפרק ב' אינן תמיד זהות לסיבות אשר מאפיינות זוגות צעירים. אי לכך, יש ובתי המשפט והערכאות השונות מנתחים באופן ספציפי סוגיות פרידה ורכוש בקרב זוגות אלו באופן מעט שונה מאשר בקרב זוגות צעירים. יודגש, בתי המשפט מודעים לכך שלמרות שבני הזוג אינם צעירים, מערכת יחסים אשר מבוססת על חיי משפחה ומשק בית משותף מולידה עמה זכויות וחובות. לפיכך, לעיתים פרמטרים מסוימים מקבלים "גמישות משפטית" יוצאת דופן.

למשל, כאשר מוגשת לבית המשפט תביעה של ידועה בציבור לחלוקת רכוש, משקל רב מושם בדרך כלל על מגורים משותפים. במידה ובני הזוג הם מבוגרים ואינם מתגוררים זה עם זה, ייתכן ובית המשפט יכיר בזוגיות כ"חיי משפחה" חרף העדר דירה אחת ויחידה. דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דין שניתן בעניין סבן (עב"ל 59/03 סבן – המוסד לביטוח לאומי) ובו נאמר במפורש כי למרות שבני הזוג לא גרו ביחד בדירה משותפת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם היו ידועים בציבור. ובמילותיו של כב' השופט, "עובדה זו שכיחה וסבירה (מגורים לא משותפים בגיל מבוגר) ולכן יש לשקול את הנסיבות כולן ואת שינויי העתים".

כמו כן, נקבע בפסיקה במקרים אחרים כי "משק בית משותף" מבחינת ידועים בציבור בגיל מבוגר איננו בהכרח בא לידי ביטוי רק בשותפות קניינית בנכסים. מכל האמור לעיל ניתן לראות כי בדומה לסוגיות רבות בתחום דיני המשפחה, ובפרט בנושא ידועים בציבור (ובענייננו – בפרק ב'), נסיבות המקרה הן פרמטר מרכזי.

העובדות הללו רלבנטיות במיוחד לגבי בני זוג בפרק ב' שכן זוגות אלה נוטים להפריד את רכושם המשותף ולא רק מבחינת הדירה אלא גם בהיבטים נוספים כגון חסכונות, פנסיה, קרנות השתלמות, נכסי נדל"ן ועוד. מיותר לציין שכאשר לכל אחד מבני הזוג יש ילדים מנישואים קודמים, הדברים נאמרים ביתר שאת.

מה לגבי ירושה כש- ידועים בציבור בפרק ב ?

אחת הסיטואציות המורכבות ביותר במערכת יחסים בפרק ב' נוגעת דווקא לעניין הירושה. לא אחת, כאשר אחד מבני הזוג הולך לבית עולמו, ניטש מאבק משפטי בין הילדים מהקשר הקודם לבין בן הזוג הידוע בציבור. במקרים אלה, התשובה טמונה במהותו של הקשר בין בני הזוג וניתן משקל רב לנושאים כגון משך תקופת מערכת היחסים, עוצמת היחסים, צוואות (יש או אין), הצהרות לגבי ירושה וכדומה. לכך יש להוסיף כמובן את סעיף 55 לחוק הירושה הקובע מפורשות כי איש ואישה אשר לא היו נשואים לאחרים וחיו ביחד ב"משק בית משותף" תוך כדי ניהול "חיי משפחה", יירשו זה את זה בפטירה.

משימתו של בית המשפט (או עורך דין המייצג את הצדדים) היא לבחון האם מערכת היחסים אכן קיימה את התנאים – חיי משפחה ומשק בית משותף. בעניין זה, יודגש כי ניתן לאתר פסיקות לכאן ולכאן. למשל, היו מקרים בהם ידועה בציבור זכתה לירושה למרות מערכת יחסים קצרה יחסית של כמה שנים בלבד, והיו גם מקרים הפוכים אשר הידועה בציבור נותרה ללא כל זכות רכושית או ממונית לאחר מות בן זוגה. הדברים אמורים כמובן גם לגבי ידועים בציבור ולא רק ידועות בציבור. בעניין זה יש וחשוב לציין גם את חוק הפנסיה החדש, אשר קובע כי במקרה שבו למי מבני הזוג יש הסכם גירושין קודם, אשר על פיו הגרוש או הגרושה זכאים לחלק מהקרנות הפנסיוניות לעת פירעונן, זוגיות בפרק ב' איננו פוגעת בזכות הנ"ל. קרי, הגרוש או הגרושה הקודמים עדיין זכאים לחלקם על פי הסכם הגירושין גם במות בן הזוג, כך שהידוע או הידועה בציבור יקבלו רק את שנותר.

נטל ההוכחה

אחד העניינים המהותיים ביותר שיש להכיר מבחינת זכויות ידועים בציבור בפרק ב' הוא "נטל ההוכחה". הלכה פסוקה היא כי נטל זה מונח לפתחו של בן הזוג אשר טוען לקיומה של מערכת יחסים כידועים בציבור. זאת, משום שידועים בציבור הוא איננו מצב משפטי אלא סטאטוס.

הסכמי ממון והסכמים לחיים משותפים לזוגות ידועים בציבור בפרק ב

אחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם מחלוקות משפטיות שעלולות לצוץ בפרידה מזוגיות בפרק ב' היא הסכמים הדדיים. קרי, הסכם אשר מעגן היטב את הזכויות והחובות של כל אחד מבני הזוג כלפי רעהו. הסכם ממון זה יכול להיחתם בתחילת הקשר, באמצעו ובסופו.

לסיכום

העלייה המדהימה בשנים האחרונות בתוחלת החיים ואיכות החיים הולידה הזדמנויות חדשות ונפלאות בהיבט של זוגיות וחיי משפחה. ישראלים רבים מנהלים קשרי זוגיות הדוקים ואדוקים בפרק ב' אך חשוב לדעת שגם מערכות יחסים אלה עלולות להסתיים. בין אם בגין פרידה ובין אם בשל פטירת אחד מבני הזוג.

במידה וקיימות התלבטויות משפטיות בנוגע לפרידה או הירושה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם. עורך דין העוסק בתחום יהיה מסוגל לאפיין את מערכת היחסים בהתאם לפרשנות הפסיקה במקרים דומים, ולנתב את ההליך המשפטי לטובת הלקוח. מעבר לכך, כמו במקרים רבים של מערכת יחסים ללא נישואין, ניתן בדרך כלל למנוע מחלוקות מיותרות על ידי הסכמים הדדיים ו/או צוואות.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני.

אין ספור פסקי דין אשר עסקו במושג ידועים בציבור על היבטיו השונים, יצקו תוכן באחת הסוגיות המורכבות ביותר בדיני המשפחה בישראל. בכל מקרה שבו צדדים להליך משפטי חלוקים על עצם טיבה של מערכת היחסים ביניהם, בית המשפט נדרש לבור את מוץ מן התבן. בקליפת אגוז, מוסד הידועים בציבור עומד על שתי רגליים – חיי משפחה וניהול משק בית משותף. היינו, הטוען לקיומם של יחסי ידועים בציבור צריך להוכיח את שני התנאים הללו שהינם תנאים מצטברים.

הלכה פסוקה בנושא ידועים בציבור ?

הלכה פסוקה היא חיי משפחה ומשק בית משותף הם תנאים מהותיים ולא דרישה ראייתית בלבד. עם זאת, ולמרות שמדובר לכאורה בהוכחה מורכבת ומסועפת, בתי המשפט נוטים לבחון סוגיות מסוג זה על בסיס קריטריונים סובייקטיביים. משמע, בתי המשפט מנסים לפלס דרכם בין הטענות השונות בכדי לבדוק מה התשובה לשאלה – "כיצד בני הזוג ראו את מערכת היחסים ביניהם?". לא אחת, נקבע כי אין להגדיר קריטריונים דווקניים ונוקשים למונחים כגון "משק בית משותף" ו"חיי משפחה". כמו כן, נפסק כי יש להימנע מהצבת מבחן אובייקטיבי נוקשה לקביעת קיומם של יחסי ידועים בציבור.

למשל, הפסיקה הדגישה כי המבחן לקביעת קיומם של יחסים אלה משתנה בין בני זוג בהתאם לגילם, מזגם, השכלתם, ארץ מוצאם, השקפת עולמם, מצבם הכספי, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הבריאותי וזוהי כמובן לא רשימה סגורה.

מגורים משותפים, האמנם תנאי הכרחי ל- ידועים בציבור ?

אחד הפרמטרים המובהקים ביותר לקיומה של מערכת יחסים כידועים בציבור הוא נושא המגורים. ואכן, על פי רוב, מגורים משותפים הם ראיה מובהקת אשר מחזקת מאד את הכף לטובת הכרה בבני הזוג כידועים בציבור. עם זאת, חשוב להדגיש כי מגורים משותפים אינם תנאי שאין בלתו. במרוצת השנים, התרככה מאד התפיסה לפיה רק בני זוג שגרים ביחד יכולים להיות מוגדרים כידועים בציבור.

מקרה מפורסם ידועים בציבור

אחד המקרים המפורסמים לכך נדון בפני בית המשפט העליון בע"א 79/83 היועמ"ש נ' שוקרן. במקרה זה, בית המשפט קבע כי יש להכיר בבני זוג כידועים בציבור, וזאת למרות שהשניים בילו לעיתים בדירת האישה ולעיתים בדירת הגבר. כך גם במקרה אחר, שנדון בע"א 833/81 מאיר נ' היועמ"ש. בפרשה זו, בית המשפט הכיר בכך שהעדר מגורים משותפים נבע ממחלה נפשית ממנה סבלה האישה (ולא מהעדר משק בית משותף ו/או אי קיום חיי משפחה).

כמו כן, בנושא המגורים המשותפים, הפסיקה לא קבעה "תקופת מינימום". היו בעבר מקרים אשר גם תקופת מגורים של חודשים ספורים בלבד הספיקה בכדי להכיר באישה כידועה בציבור.

כאשר ניטשת מחולקת בנושאים אלה, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הטוען למעמד ידוע בציבור. היינו, הצד אשר טוען לקיומם של יחסי ידועים בציבור צריך להוכיח את חיי המשפחה ומשק הבית המשותף. כמו כן, עליו להוכיח גם שמערכת היחסים הנ"ל הייתה מבוססת על קשירת גורל ולא על צרכים אישיים כגון כדאיות כספית, נוחות, סידורים ענייניים וכדומה (שכן אלה יכולים להיות תוצר לוואי של חיי משפחה, ולא הסיבה לקיום הקשר). כפי שכבר אמרנו, המבחן הוא בסופו של היום מבחן סובייקטיבי.

סיכום

הכרה או אי הכרה בבני זוג כידועים בציבור יכולה להיות בעלת השלכות רבות. הן בנוגע למערכת היחסים המשפטית שבין בני הזוג מבחינת נושאים כגון רכוש ומזונות, והן מבחינת צדדים שלישיים דוגמת הביטוח הלאומי, קרנות פנסיה, יורשים פוטנציאליים ועוד. למרות שמגורים משותפים הם בדרך כלל פרמטר חשוב ביותר להוכחת מערכת יחסים כנה ואמיתית, אין בהעדרם כדי לקבוע מסמרות בטרם עת.

בסיטואציות מסוג זה, במידה וישנה מחלוקת בנוגע לטיב מערכת היחסים והצדדים לא גרו ביחד, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין העוסק בדיני משפחה. זאת, בכדי לנתח היטב את המקרה הספציפי לאור המגמות השונות בפסיקה.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני.

מהו ייפוי כוח מתמשך ואיך יכול לבוא לביטוי? הבא נביט במקרה הבא: ציפי, אלמנה בגיל השלישי, גידלה וטיפחה ארבעה ילדים. כמו כל אמא, היא אוהבת את ילדיה במידה שווה, אך מכירה גם בחולשותיהם. על כן, ברור לה כי במידה ומצבה הבריאותי יתדרדר עד כדי שהיא תהיה תלויה באחרים, היא יכולה לסמוך בעיקר על ראובן. בנה הבכור והמצליח שתמיד ידאג לה, לרווחתה ולכל צרכיה לא כל שיקול זר ומניע נסתר… עד לאחרונה, לא הייתה לציפי כל אפשרות להבטיח שדווקא ראובן (מכל ארבעת ילדיה) ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה בבוא העת ובדיעבד חבל שלא היה לה ייפוי כוח מתמשך .

כלומר, אדם בישראל לא היה יכול למנות לעצמו "אפוטרופוס לעתיד" ו/או לקבוע כיצד ועל ידי מי, יטופלו ענייניו בעתיד, כאשר הוא עצמו לא יהיה מסוגל לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לענייניו. "כשל משפטי" זה הוביל לכך שסכסוכים בין ילדים בנוגע לסוגיות הקשורות למינוי אפוטרופוס להורים הונחו פעמים רבות לפתחן של הערכאות (לא תמיד מתוך "רצון טוב" והדברים ברורים).

המחוקק הבין אתגר זה וכן מצבים נוספים בהם אדם בגיר לא יכול היה להחליט כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו כשהוא לא יהיה מסוגל לעשות כן, והחליט להשיק מהפכה בנושא זה. המדובר כמובן על האפשרות למנות "ייפוי כוח מתמשך" שהוכנסה לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות (להלן: חוק הכשרות) במרכזו של תיקון 18 לחוק.

מהו ייפוי כוח מתמשך ?

כמו במדינות מערביות רבות, כיום גם בישראל, אדם ("ממנה") יכול להחליט לגבי זהות האדם אחד או יותר ("מיופה כח") ו/או אפוטרופוס שיתמנה לגופו ו/או לרכושו בעת הצורך. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית קובע שכל בגיר בעל כשירות משפטית, רשאי לערוך מסמך משפטי שבמסגרתו ימנה מיופה כוח עם סמכויות, הן לגבי רכושו והן לגבי גופו ובריאותו.

המסמך חייב להיערך רק ע"י עורך דין שהוסמך לשם כך ויש להפקידו במשרדי האפוטרופוס הכללי.

• ייפוי כוח מתמשך בנוגע לעניינים אישיים – ייפוי כוח הנוגע לעניינים אישיים הקשורים לרווחתו של הממנה לרבות בריאות, מקום מגורים, צרכים יומיומיים, עניינים חברתיים, עניינים נפשיים, סוגיות גופניות וכדומה. יודגש כי ניתן למנות גם מיופה כוח לנושאים רפואיים בלבד ("ייפוי כוח מתמשך רפואי").
• ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש – ייפוי כוח הנוגע לנכסים, התחייבויות, כספים וכדומה.

החוק קובע כי מיופה הכוח חייב לפעול אך ורק בהתאם להנחיותיו של הממנה במסמך. כמו כן, על מיופה הכח אשר נדרש "להיכנס לתפקידו", להסכים ולאשר את המינוי בפני עורך דין (כולל על בסיס הצהרה כי הוא מבין את ההנחיות שהוגדרו).

התיקון גם מגן על הממנה בכך שהוא קובע שמיופה כוח לא יהיה רשאי לפעול בניגוד לחוק או באופן שעלול לפגוע בממנה פגיעה חמורה ובכל מקרה מסוג זה הממונה חייב לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות ספציפיות.

גמישות רחבה בקביעת סמכויות מיופה הכוח וב- ייפוי כוח מתמשך

התיקון הנוגע לייפוי כוח מתמשך מעניק גמישות רחבה לממנה בקביעת סמכויותיו ותחומי אחריותו של מיופה הכוח. בין השאר נקבע כי הממנה יכול להחליט כיצד הוא רוצה שהחלטות מסוימות תתקבלנה או להעניק למיופה את מלוא שיקול הדעת.

למשל, הממנה יכול לקבוע שהפתרון למצבו הסיעודי יהיה בביתו או שמעברו לדיור מוגן ייעשה בהתקיים תנאים מסוימים בלבד. הוא אף יכול לרדת לרזולוציות הנוגעות לנושאים ספציפיים כמו אישור למכירת נכסים הוא הנחיה בדבר שמירת הנכסים במשפחה והשכרתם בלבד.

סוגיה חשובה המשמשת כ"מטריית הגנה" על הממנה, היא בכך שניתן לקבוע את זהותם של "אנשים מיודעים" אשר יקבלו דיווחים ממיופה הכוח באשר להחלטותיו ופעולותיו. כמו כן, הממנה יכול גם להחליט שהאפוטרופוס הכללי ייפקח על מיופה הכוח במילוי תפקידו.

האם ניתן למנות מספר מיופי כוח?

התיקון לגבי ייפוי כוח מתמשך מכיר בכך שלעתים אדם רוצה למנות לגופו ו/או לרכושו מספר אנשי אמון. ממש כפי שניתן כבר היום למנות כמה אפוטרופוסים למטרות מקבילות וחופפות. במקרים אלה, מומלץ שהממנה יגדיר במפורש את סמכויותיהם ותפקידיהם של מיופיי הכוח וכן יקבע פתרון בעת מחלוקת. יודגש שהממנה רשאי למנות מיופה כוח חליפי למקרה שבו מיופה כוח ראשון לא יוכל (או לא יסכים ברגע האמת) למלא את תפקידו.

מתי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקפו?

ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו כאשר הממנה לא מסוגל עוד להבין בעניין אשר לגביו נערך ייפוי הכוח. יישאל השואל, כיצד ניתן להגדיר מתי הוא "אינו מסוגל להבין" (לשון החוק)?

בעניין זה, הממנה יכול לקבוע בייפוי הכוח כיצד יש לבחון את "הבנתו" (כלומר, איך להגדיר את תנאי הכניסה). בהעדר קביעה כאמור, ההחלטה תתבסס על חוות דעת מומחה אובייקטיבי אשר תימסר למיופה הכוח ובה יפורט כי התנאי התקיים והממנה לא מסוגל להבין בדבר.

יש לצין כי ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש יכול להיות גם בעל תוקף מיידי, אך כל אימת שהממנה עדיין מסוגל להבין בדבר, תוקפו הינו כתוקף "שליח" לפי חוק השליחות (ואין מדובר בייפוי כוח חרף עריכתו והפקדתו לפי חוק הכשרות המשפטית).

לסיכום

המגמה כיום היא כי יש לשים את האדם ורצונותיו במרכז. לפיכך שונה החוק וכיום הוא נותן מענה למצבים שעד כה לא טופלו.

משרדי עומד לרשותכם בכל עניין בנוגע לייפוי כוח מתמשך. אשמח לסייע במתן פתרונות משפטיים מותאמים באופן אישי לצרכי כל אחד ואחד ולדרישותיו.

עורכת דין מגשרת גילה עיני מוסמכת לטפל ולערוך ייפוי כוח מתמשך בהתאם להכשרה על פי דין, מטעם האפוטרופוס הכללי ומשרד המשפטים. מתוקף ההכשרה, עו"ד גילה עיני רשאית לנפק ולערוך ייפוי כוח מתמשך, מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס ומסמך הבעת רצון.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני.