יישוב סכסוך

יישוב סכסוך מתאים במקרים בהם לא עולה בידי בני זוג להגיע להסכמות ולהסכם גירושין, מתעורר הצורך בניהול הליך משפטי. יש שתי ערכאות המוסמכות לנהל הליכים אלו, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

כיום, ולאור ה"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014", ההליך המשפטי באחת משתי הערכאות נפתח, באמצעות הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

סיוע לבני זוג ולהורים:

החוק נכנס לתוקפו ביולי 2016 ומטרתו מוגדרת בסעיף הראשון "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם לעשות יישוב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".

עם הגשת הבקשה, מופנים הצדדים ליחידת הסיוע שם נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות או להפנותם לגישור. ככל שהליך זה איננו צולח, רשאי הצד אשר הגיש את הבקשה ל-יישוב סכסוך להגיש תביעות לערכאה על פי בחירתו, או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

מה החוק אומר על יישוב סכסוך?

על פי הוראות החוק, אדם אשר מעוניין להגיש תביעה (אשר נופלת בגדר  הגדרות בחוק…) שנוגעת לסכסוך משפחתי, לא יכול לפנות ישירות לבית המשפט או לבית הדין הדתי. החוק מקהה את "אלמנט ההפתעה" וקובע כי יש להתחיל עם הגשת בקשה ליישוב הסכסוך.

בקשה זו, המנוסחת באופן בסיסי ביותר, מוגשת לערכאה השיפוטית ומופנית ליחידת הסיוע אשר ליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. מכאן מתחיל תהליך של ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) אשר אם בסופן לא נוצרה הסכמה בין הצדדים, הסכסוך עובר להתדיינות בערכאות. חשוב להדגיש כי הצדדים אינם מחויבים לפנות להליכי גישור בתום הפגישות שכן גישור הוא הליך וולונטרי.

יישוב סכסוך – איפה מתחילים?

משרדה של עורכת דין גילה עיני, שהינו מהמובילים בתחום דיני משפחה והמעמד האישי, פועל לניהול הליך הגירושין באופן מיטבי, ובוחן מהי היא הערכאה המתאימה לניהול הליך הגירושין, בין אם בבית המשפט לענייני משפחה, בין אם בבית הדין הרבני, ובין אם בשילוב של שתי הערכאות.