ייצוג בבית הדין הרבני

משרדה של עורכת דין גילה עיני, שהינו מהמובילים בתחום דיני משפחה והמעמד האישי, מתמחה בניהול הליכי ליטיגציה, ייצוג בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

במדינת ישראל יש שתי ערכאות המוסמכות לדון בתיקים שעניינם דיני משפחה: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.

לשתי הערכאות יש סמכויות ייחודיות אך גם סמכויות מקבילות, דבר אשר מייצר הלכה למעשה, את מירוץ הסמכויות. חשוב לציין כי בחירת הערכאה הדיונית הנכונה תלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה.

הדין האישי במדינת ישראל מושתת על ההלכה היהודית. סמכותו של בית הדין הרבני, מוקנית על פי חוק יסוד השפיטה וחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג-1953). לבתי הדין הרבניים, יש סמכות שיפוט בלעדית בנושאי נישואין וגירושין של בני זוג יהודים וזאת מכוח סעיף 1 לחוק בתי הדין הרבניים.

שופטי בית הדין הרבני, הינם דיינים, והדין החל בבתי הדין הינו הדין העברי, פרט למקרים בהם הוראת חוק הוחלה באופן מפורש על בתי הדין הרבניים, ומרגע זה חלה החובה על בית הדין לפעול על פיה.

הנושאים המגיעים לבית הדין הרבני הם לרוב ענייני נישואין או גירושין, בשל סמכותם הייחודית לעסוק בנושאים אלו, עם זאת, בית הדין הרבני מוסמך לדון גם בנושאים הכרוכים להליך הגירושין, כמו משמורת ילדים, מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש וכדומה שדורשים ייצוג בבית דין רבני באופן מקצועי.

על מנת שבית הדין "יקנה" סמכות לדון באחד מנושאים אלו, יש לכרוך את הנושא לתביעת גירושין או לתביעה לשלום בית. כלומר, על מנת שבית הדין הרבני ידון בנושא נלווה / כרוך,  להליך מרכזי, חייבת להיות תביעת גירושין או תביעה לשלום בית, פתוחה בבית הדין הרבני.

בהליכי גירושין שלא השכילו להגיע לכדי הסכם גירושין בהליך גישור, ונדרשים להתנהל בערכאה משפטית, משרדה של עורכת דין גילה עיני, אשר פועל לניהול הליך הגירושין באופן מיטבי, בוחן מהי היא הערכאה המתאימה לניהול הליך הגירושין, בין אם בבית הדין הרבני, בין אם בבית המשפט לענייני משפחה ובין אם בשילוב של שתי הערכאות.

לסיכום 

לסיכום לפני הופעה בבית הדין מומלץ לקבל ייצוג בבית הדין הרבני מעורכת דין מנוסה בתחום.

מאמר זה נכתב ע"י עו"ד גילה עיני